חופש הביטוי מגיע מרוסיה

צור ארליך, «מקור ראשון» 03.05.2002

איפה זמרי המחאה, מקוננים בעיתונות הממסד אחת ליומיים, ובדרך כלל גולשים מיד לסקירות היסטוריות על תולדות השלום חנוך בלי לטרוח להזכיר את האקסיומה שלהם – ששירי מחאה הם מטבעם רק כאלו שהרשות הפלשתינית תוכל לאמץ לה כהמנון. לפיכך, אם נציג בפניהם את שירי המחאה האקטואליים ששרים חברי מועדון 'זמרת הארץ' (קטע: "התהליך לא קרס/ שולם שולם לעולם/ לאוטובוס נכנס/ גבר עם סלאם"), הם ימשיכו לשאול היכן שירי המחאה. וכנראה גם ימחו קצת. מועדון זמרת הארץ נוסד קצת אחרי באג אלפיים בעקבות תחרות שירים ברוסית למען הגולן, ונקרא תחילה 'המועדון הירושלמי לשירה אקטואלית'. הוא אינו להקה, אלא מסגרת גג לאמנים עצמאיים, צעירים תומכי ימין יוצאי ברית המועצות הכותבים, מלחינים ומבצעים שירים, במעין המשך למסורת הרוסית המוכרת לחלקנו מוולדימיר ויסוצקי, ובזמר העברי, במידה מסוימת, ממאיר אריאל. ההתחלה היתה ברוסית, ועם הזמן החלו כמה מחברי המועדון לכתוב את שיריהם בעברית. המועדון פתוח להצטרפות יוצרים ילידי הארץ. המופע שיערוך המועדון ביום חמישי, ערב יום ירושלים, הוא צעד בכיוון הזה. באותו ערב, מספר מרכז המועדון מיכאל שובמן, ינהרו עולי-רוסיה רבים למופע בתל-אביב עם זמרים ידועים מרוסיה לרגל יום הניצחון במלחמת העולם השנייה – ובחירתו של המועדון לקיים באותו זמן מופע שכולו עברית בירושלים מסמלת את מגמתו להשתלבות העולים בחברה הישראלית. מישהו מתנדב להסביר לאנשים הטובים האלה שהשתלבותם תוכר בחלונות הקובעים רק אם יחדלו מלשיר על נזקיו של אוסלו ויתנו במקום זאת את לבטיו של נער שנאלץ להתאבד בגלל הכיבוש הישראלי? באתר המועדון, www.rjews.net/jsc, אפשר לקרוא ולהאזין לשירים ברוסית של חבריו, ואפשר גם ללחוץ על ההפניה "עברית" ולהכיר את יצירותיהם העבריות. כמה מהטקסטים נוטים לליריות קלה, אחרים הם תרגומים חופשיים לוויסוצקי וחבריו, אך החביבים ביותר הם שירים פוליטיים סאטיריים, שאת רובם חיבר בחריזה נהדרת, הלחין ושר יורי ליפמנוביץ' (לצורך ההשתלבות נקרא לו אורי ליפקין-שחק. שיר משגע במיוחד שלו, פסטיבל הדגים שמו, מושמע לעתים בערוץ 7). הלחנים ברובם מינימליסטיים, מסגירים בקלות שהטקסטים קדמו להם. הנה קטע שירגיז במיוחד את רובי ריבלין מירושלים, מתוך השיר הבוטה ביותר, 'אני מאשים': "פושעים, הסתכלו בעיני השכול./ פשוט הסתכלו בעיני אנשים/ כל עוד השלום, האליל המגעיל של השמאל/ סופר קורבנות חדשים". בערב יופיעו חברי המועדון היוצרים בעברית, איש איש וגיטרתו, אשה אשה ופסנתרה, וכן לריסה גרשטיין – מלחינה וזמרת שהיא גם סגנית ראש עיריית ירושלים וגם (שובמן:) "מעין אם רוחנית שלנו. כבר בפגישה הראשונה היתה איתנו, והיתה היחידה ששרה בעברית, ובכך העבירה לנו מסר שאחרי שנתיים פלוס גם אנחנו הגענו אליו". מי שרוצה לשיש את ירושלים ביום חגה יגיע לאולם אלון שבמרכז הקונגרסים (בנייני האומה) בשעה 19.00, ישיל מעליו שלושים שקל, ובסביבות 21.00 יהיה כבר משוחרר ויגיל בה בדרכים המוכרות. צור ארליך

איפה זמרי המחאה, מקוננים בעיתונות הממסד אחת ליומיים, ובדרך כלל גולשים מיד לסקירות היסטוריות על תולדות השלום חנוך בלי לטרוח להזכיר את האקסיומה שלהם – ששירי מחאה הם מטבעם רק כאלו שהרשות הפלשתינית תוכל לאמץ לה כהמנון. לפיכך, אם נציג בפניהם את שירי המחאה האקטואליים ששרים חברי מועדון 'זמרת הארץ' (קטע: "התהליך לא קרס/ שולם שולם לעולם/ לאוטובוס נכנס/ גבר עם סלאם"), הם ימשיכו לשאול היכן שירי המחאה. וכנראה גם ימחו קצת.

מועדון זמרת הארץ נוסד קצת אחרי באג אלפיים בעקבות תחרות שירים ברוסית למען הגולן, ונקרא תחילה 'המועדון הירושלמי לשירה אקטואלית'. הוא אינו להקה, אלא מסגרת גג לאמנים עצמאיים, צעירים תומכי ימין יוצאי ברית המועצות הכותבים, מלחינים ומבצעים שירים, במעין המשך למסורת הרוסית המוכרת לחלקנו מוולדימיר ויסוצקי, ובזמר העברי, במידה מסוימת, ממאיר אריאל. ההתחלה היתה ברוסית, ועם הזמן החלו כמה מחברי המועדון לכתוב את שיריהם בעברית. המועדון פתוח להצטרפות יוצרים ילידי הארץ.

המופע שיערוך המועדון ביום חמישי, ערב יום ירושלים, הוא צעד בכיוון הזה. באותו ערב, מספר מרכז המועדון מיכאל שובמן, ינהרו עולי-רוסיה רבים למופע בתל-אביב עם זמרים ידועים מרוסיה לרגל יום הניצחון במלחמת העולם השנייה – ובחירתו של המועדון לקיים באותו זמן מופע שכולו עברית בירושלים מסמלת את מגמתו להשתלבות העולים בחברה הישראלית. מישהו מתנדב להסביר לאנשים הטובים האלה שהשתלבותם תוכר בחלונות הקובעים רק אם יחדלו מלשיר על נזקיו של אוסלו ויתנו במקום זאת את לבטיו של נער שנאלץ להתאבד בגלל הכיבוש הישראלי?

באתר המועדון, www.rjews.net/jsc, אפשר לקרוא ולהאזין לשירים ברוסית של חבריו, ואפשר גם ללחוץ על ההפניה "עברית" ולהכיר את יצירותיהם העבריות. כמה מהטקסטים נוטים לליריות קלה, אחרים הם תרגומים חופשיים לוויסוצקי וחבריו, אך החביבים ביותר הם שירים פוליטיים סאטיריים, שאת רובם חיבר בחריזה נהדרת, הלחין ושר יורי ליפמנוביץ' (לצורך ההשתלבות נקרא לו אורי ליפקין-שחק. שיר משגע במיוחד שלו, פסטיבל הדגים שמו, מושמע לעתים בערוץ 7). הלחנים ברובם מינימליסטיים, מסגירים בקלות שהטקסטים קדמו להם. הנה קטע שירגיז במיוחד את רובי ריבלין מירושלים, מתוך השיר הבוטה ביותר, 'אני מאשים': "פושעים, הסתכלו בעיני השכול./ פשוט הסתכלו בעיני אנשים/ כל עוד השלום, האליל המגעיל של השמאל/ סופר קורבנות חדשים".

בערב יופיעו חברי המועדון היוצרים בעברית, איש איש וגיטרתו, אשה אשה ופסנתרה, וכן לריסה גרשטיין – מלחינה וזמרת שהיא גם סגנית ראש עיריית ירושלים וגם (שובמן:) "מעין אם רוחנית שלנו. כבר בפגישה הראשונה היתה איתנו, והיתה היחידה ששרה בעברית, ובכך העבירה לנו מסר שאחרי שנתיים פלוס גם אנחנו הגענו אליו". מי שרוצה לשיש את ירושלים ביום חגה יגיע לאולם אלון שבמרכז הקונגרסים (בנייני האומה) בשעה 19.00, ישיל מעליו שלושים שקל, ובסביבות 21.00 יהיה כבר משוחרר ויגיל בה בדרכים המוכרות.

צור ארליך

מידע

כתבו אלינו
jsc@rjews.net

הדף עודכן 29.10.2021