|
אָז מִי בִּכְלָל צָרִיךְ אֶת יַעֲקֹב הַזֶּה?
אָז מִי בִּכְלָל צָרִיךְ אֶת יַעֲקֹב הַזֶּה?
הוּא לֹא שָׁפוּי, כִּי מָה בִכְלָל אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ
מִבֶּן-אָדָם עִם סֻלָּמוֹת וּמַלְאָכִים בָּרֹאשׁ?
בְּיַלְדוּתוֹ הָיָה סִכְסוּךְ בַּמִּשְׁפָּחָה:
הוּא אֶת אָבִיו סִדֵּר וְכָךְ קִבֵּל בְּרָכָה.
הָיוּ לוֹ שְׁתֵי נָשִׁים – וְהוּא עִם הָעוֹזְרוֹת שָׁכַב,
וְאִם זֶה לֹא הִסְפִּיק – בַּסּוֹף שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו.
בִּתּוֹ עָבְרָה מִיָּד לְיָד בֵּין הַשְּׁכֵנִים
וְהַבָּנִים מָכְרוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.
יָרַד הוּא לְמִצְרַיִם בְּשָׁעוֹת קָשׁוֹת:
הָאִיש הַזֶּה הוּא, כַּנִּרְאֶה, נְפֹלֶת-נָמוֹשוֹת!
אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב בָּאֳהָלִים. כְּלוֹמַר, מֻבְטָל.
שֵׁרוּת צְבָאִי, אוֹמְרִים, הוּא לֹא עָשָׂה בִּכְלָל.
אָז בֹּאוּ וְנִבְחַר לָנוּ אֵיזֶה אָב אַחֵר:
רַעַמְסֵס נִרְאֶה לִי מֻעֲמָד מַתְאִים יוֹתֵר!
|
|
|