|
מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
בְּמִי שֶׁעָף, קַל יוֹתֵר לִקְלֹעַ;
הַסַּכָּנָה בְּשִׁגְעוֹן גַּדְלוּת –
שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת גָּבֹהַ;
אִם שְׁנָתַיִם אֵין אַהֲבָה –
זוֹ בְּהֶחְלֵט בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת:
מִי שֶׁמִּתְאַמֵּן לִהְיוֹת לְבָד,
יִהְיֶה לוֹ קַל לִהְיוֹת בְּיַחַד.
אִם תִּרְכַּב עַל סוּסִים אַבִּירִים,
תְּקַבֵּל דְּרָקוֹנִים לְקִנּוּחַ,
וְאִם דְּרָקוֹנִים חֲסֵרִים –
בַּסּוֹף
תִּרְדֹּף לְבָד אַחַר טַחֲנוֹת-רוּחַ;
הַהוֹרוֹסְקוֹפּ מֵבִיא מַזָּל
רַק אִם קוֹרְאִים אַחֲרֵי שָׁבוּעַ;
וּפִתְגָּמִים לֹא עוֹזְרִים בִּכְלָל –
זֶה הַפִּתְגָּם הֲכִי יָדוּעַ...
מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
מִי שֶׁהוֹלֵךְ, מַטָּרָה נַיֶּדֶת;
אִם יוֹם אֶחָד, בְּמִקְרֶה, תָמוּת –
לֹא תְקַבֵּל מַתְנוֹת יוֹם-הֻלֶּדֶת!
כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה נֶחְמָד
כְּנֶחָמָה עַצְמִית מְתֻסְכֶּלֶת
לְבֶן-אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב לְבָד
מוּל אַרְבָּעָה קִירוֹת וְדֶלֶת –
תָּשִׁיר, אַל תִּבְכֶּה, תָּשִׁיר.
|
|
|