|
מִין
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מוּזָרָה
יֵשׁ אֶצְלִי בַּמְּגֵרָה
בֵּין מִבְרָק לְחֶשְׁבּוֹנִית
מִחֶבְרַת גְּרִירָה.
אוּלַי
טוֹב לִחְיוֹת בְּמַחְסָנִית:
לֹא יוֹרִים אוֹתְךָ שֵׁנִית,
וְהַמַּטָּרָה בְּרוּרָה
וְרוֹאִים תַּכְלִית.
יֵשׁ
אוֹטוֹבּוּס אֶל הֶעָתִיד,
אַךְ הוּא מְאַחֵר תָּמִיד,
וְהַדֶּרֶךְ חֲזָרָה
דֶּרֶךְ חֹר בַּוְרִיד.
אֵשׁ
וְעֵצִים - זוֹ מְדוּרָה,
הַמִּזְבֵּחַ - תַּפְאוּרָה,
הַסַּכִּין הִיא דִּמְיוֹנִית,
הִיא מֶטָפוֹרָה.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה:
אֲנִי מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ.
וְאַל תְּחַדֵּשׁ, וְאַל תְּחַדֵּשׁ בִּי כְּלוּם!
מִי פֹּה זָר לִי – שֶׁיָּקוּם,
הִנֵּה קָם כָּל הַיְּקוּם
וּמַבִּיט
|
|
|