|
יוֹם נֶחָמָה
כְּלַל-עוֹלָמִי
נִקְבַּע לְהַיּוֹם, וְזֶה חַד-פְּעָמִי:
כָּל הַדְּבָרִים לְלֹא פִּתָּרוֹן
הַיּוֹם יְקַבְּלוּ עוֹד סִכּוּי אַחֲרוֹן.
הַשְׁלִיכוּ סַכִּין, פָּרְקוּ הָאֶקְדָּח,
קַפְּלוּ אֶת הַפֶּתֶק וְשִׂימוּ בַּפָּח:
עַל מַה הַכְּאֵב, הַיֵּאוּשׁ עַל-שׁוּם מָה?
אֲנַחְנוּ בְּיוֹם נֶחָמָה!
הַיּוֹם יִתְאַהֵב בְּצוּרָה מִסְתּוֹרִית
מִי שֶׁצָּרִיךְ וּבְמִי שֶׁצָּרִיךְ
וַחֲלָקִים גְּזוּרִים מִתְּמוּנָה
פִּתְאוֹם יִסְתַּדְּרוּ בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.
זֶה לֹא יִפְתֹּר בְּעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת
וּבְכָל-זֹאת – יִתֵּן אֵיזֶה חֵשֶׁק לִחְיוֹת;
זוֹ בְּהֶחְלֵט הַמְצָאָה מַרְשִׁימָה –
אֲנַחְנוּ בְּעַד נֶחָמָה!
לַיְלָה יוֹרֵד מִן הָאֵינְסוֹף.
יוֹם-נֶחָמָה מִתְכַּוֵּן לַחֲלֹף.
לָנוּ נִשְׁאַר קֹמֶץ-חָכְמָה:
בְּכָךְ, לְפָחוֹת, יֵשׁ חֲצִי-נֶחָמָה.
נֵלֵךְ חֲבוּקִים בָּרְחוֹב הַמַּשְׁחִיר,
מַכִּירִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר,
וְשֶׁמֶשׁ שְׁנִיָּה מֵעֲלֵינוּ תִבְקַע...
וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תִשְׁקַע.
|
|
|