|
שִלְשׁוֹם רֻאֲיַנְתִּי בִּידֵי חַיְזָר,
אוּלַי מִכּוֹכַב מַאְדִּים.
מִסְכֵּנִים, אָמַר: עֲלֵיכֶם נִגְזַר
לִחְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מֵימָדִים.
הוּא שָׁאַל אוֹתִי (זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל
אֵיזֶה מִין פְּרוֹיֶקְט לִמּוּדִי)
עַל כַּדּוּרֶגֶל וְסֶקְס-אַפִּיל,
וּמִי בְּדִיּוּק יְהוּדִי.
לְאַחַר שְׁעָתַיִם שֶׁל חֲקִירָה
הוּא הוֹסִיף שְׁאֵלָה קְצָרָה
עַל הַהֶבְדֵּל בֵּינֵךְ, יְקָרָה,
לְכָל נְקֵבָה זָרָה.
כְּשֶׁעָנִיתִי לוֹ, הַחַיְזָר שָׁתַק
וְיוֹתֵר לֹא הוֹסִיף לִשְׁאֹל.
וַאֲפִלּוּ מְעָט הִתְרַשֵּׁל כְּשֶׁמָּחַק
מִתּוֹך זִכְרוֹנִי אֶת הַכֹּל.
עוֹדֶנִּי זוֹכֵר אֶת אָזְנוֹ הַפְּקוּחָה
וּפִצְעוֹן עַל אַפּוֹ הַשְּׂמֹאלִי.
זְכוּרִים לִי כָּל פְּרָטֵי הַשִּׂיחָה -
מִלְבַד הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי.
לָכֵן לֹא אוּכַל לַתֵּת הַגְדָּרָה
וְלוֹמַר בְּצוּרָה בְּרוּרָה
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵךְ, יְקָרָה,
וְכָל נְקֵבָה זָרָה.
אַךְ מִי שֶׁנִּהְיֶה, לְאָן שֶׁנֵּלֵךְ
בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא -
אֶשָּׁאֵר אֵלַיִךְ, שֶׁלָּךְ, מִמֵּךְ;
וְלֹא אֲבַקֵּשׁ סִבָּה.
|
|
|