|
סוֹבֶבֶת בַּחוּץ, מְחַפֶּשֶׂת קוֹנֶה;
מַכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ, אֲבָל אֵין עוֹנֶה.
מִי שֶׁלּוֹקֵחַ, יִהְיֶה מְאֻשָּׁר –
אִם יֵדַע מַה עוֹשִׂים עִם כַּזֶּה דָּבָר.
הִיא מְשׁוֹטֶטֶת שׁוֹתֶתֶת בְּדִידוּת
בֵּין רֵיחַ סִיגַרְיָה לְרֵיחַ יַלְדוּת:
הִיא לֹא פְּרוּצָה, הִיא לֹא אֵשֶׁת-לִוּוּי;
רַק יַלְדָּה שֶׁעֵינֶיהָ חַלּוֹן כָּבוּי.
גֶּשֶׁם וְשֶׁמֶשׁ וְחֹם וְקָרָה –
וּבְכָל תַּפְאוּרָה הִיא תָּמִיד זָרָה.
רַק הַכְּלָבִים שֶׁבִּקְצֵה הַסִּמְטָה
מְחַיְּכִים בִּזְנָבָם לְבָרֵךְ אוֹתָהּ.
קֹדֶם חָלְמָה עַל סוּסִים וּנְסִיכִים,
עַכְשָׁיו עַל עַצְמָהּ עִם וְרִידִים חֲתוּכִים:
צִפּוֹר נְעוּלָה עַל מַנְעוּל שֶׁל סַגְרִיר
בֵּין מֶרְכָּז מִסְחָרִי לְבֵין כְּבִישׁ מָהִיר.
פַּעַם הָיִיתִי נוֹרָא מְדֻפְּרָס
וְהֶחְלַטְתִּי לִטֹּל חֵלֶק בַּמִּכְרָז,
כְּדֵי שֶׁמֵּאִירָה כַּזֹּאת שִׁמּוּשִׁית
תַּעֲנִיק לִי תְּחוּשָׁה שֶׁל בְּרִיאוּת נַפְשִׁית.
אֲבָל כָּל הַכֶּסֶף וְכָל הַזָּהָב
בָּאָרֶץ, בַּשֶּׁמֶשׁ, בִּשְׁבִיל הֶחָלָב –
כָּךְ מִסְתַּבֵּר, לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים;
אָז חָזַרְתִּי, לִבִּי וְכִיסַי רֵיקִים.
...פַּעַם אַחַת...
...פַּעַם שְׁנִיָּה...
...פַּעַם שְׁלִישִׁית –
מֵאִירָה,
מִי שֶׁצּוֹחֵק – נִשָּׂא הַרְחֵק,
וְהָאֱמֶת – פַּרְפָּר חוֹמֵק.
...פַּעַם אַחַת...
...פַּעַם שְׁנִיָּה...
...לַיְלָה שֶׁל אוֹר וָצֶבַע:
מֵאִירָה! – זִכָּרוֹן שֶׁל יוֹם-סְתָיו בָּאָבִיב.
הִיא לֹא שׁוֹמַעַת אוֹתִי, וְאִם תִּשְׁמַע – לֹא תַקְשִׁיב.
|
|
|
קבוצה: קרנשמש
