כשהיא עוברת לבדה
באפודה ורודה
אני חושב – איזו ילדה,
כל-כך חמודה.
והיא ממש יחידה,
אין עוד מלבדה.
רוצה להיות ידידה
ואז נדע.
אני אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי
אגיד לה "אנא הכירי"
ובמלוא הנחישות
אני אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי,
אני אשיר לשירי
שיר לירי פשוט.
אני יושב בפאב אירי,
צמא ורעב.
אני לבד, בלי שירי
וזה קצת כואב.
אני אוכל ניגירי
כמו שיפנים אוכלים.
אני חולה בשירי
ואני לא אחלים.
אוכל גם קוסקוס אלג'ירי
מהול בערק מר
אני חולם רק על שירי
וזה לא נגמר.
מול הציור של מאירי
הקורע פה
אני כותב שיר לשירי
אך זה לא מרפא.
אני אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי
אגיד לה "אל נא תסתירי
אם חווית התרגשות",
ואז אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי,
אני אשיר לשירי
שיר לירי פשוט.
|
אני מוכן לסבול
מהחום הקיצי.
אני מוכן לזחול
בבוץ של ארצי.
ואת ידיי ליטול
ולברך "המוציא"
ולעשות את כל
מה שתרצי.
אך לא אהיה קודקוד
ביחידת פרשים,
ולא אוכל ללכוד
להקת כרישים,
ואתבייש לרקוד
אתך בין ברושים.
אך שיר פשוט מאוד
אולי יוכל להרשים.
אני אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי
אגיד לה "אנא העירי
אם זה שיא הטיפשות"
אבל אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי,
אכן אשיר לשירי
שיר לירי פשוט.
ושוב אשיר שיר לירי
שיר לירי לשירי,
תמיד אשיר לשירי
שיר לירי פשוט.
|
קבוצה: מנגינה פשוטה
