|
כְּשֶׁהַשְּׂרֵפָה פָּרְצָה פִּתְאֹם, טִפַּסְנוּ עַל קִירוֹת:
בָּתִּים עָלוּ בָּאֵשׁ, הָאֲדָמָה בָּכְתָה.
פִּתְאֹם הַכֹּל כֻּבָּה! מַה שֶּׁנִּשְׁאַר - זֶה מְדוּרוֹת
וְכָל הַכַּבָּאִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה.
כְּשֶׁהַחַשְׁמָל נִפְסַק פִּתְאֹם, קִוִּינוּ לְנִסִּים -
שֶׁלֹא נִפֹּל וְלֹא נָמוּת בָּעֲלָטָה.
פִּתְאֹם הַכֹּל תֻּקַּן! בַּחוּץ דּוֹלְקִים הַפָּנָסִים
וְהַחַשְׁמְלָאִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה.
אֶחָד-אֶחָד חָלִינוּ כְּשֶׁפָּרְצָה הַמַּגֵּפָה.
שָׁעוֹת גָּסַסְנוּ בְּלִי לָקוּם מֵהַמִּטָּה.
פִּתְאֹם הַכֹּל נִגְמַר! כֻּלָּם קִבְּלוּ אֶת הַתְּרוּפָה
וְאָז כָּל הָרוֹפְאִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה.
שָׁמַעְנוּ שִׁיר מוּזָר! וְאִם הָיְתָה לוֹ מַטָּרָה,
אֵז אֵיךְ זֶה לֹא הִצְלַחְנוּ לְהָבִין אוֹתָהּ?
עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לַחְשֹׁב לְלֹא עֶזְרָה,
כִּי כָּל הַזַּמָּרִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה.
|
|
|