|
אֲנִי מַגִּיעַ
לָעִיר הַצְּפוּפָה בָּעוֹלָם.
כֵּן.
כַּמָּה הִסְטוֹרְיָה אֶפְשָׁר לִדְחֹס
בְּסַנְטִים מְעֻקָּב מִסְכֵּן?
(אוֹ עָקוּב?
בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּהּ זֶה סַנְטִים עָקוּב.
לֹא חָשׁוּב, בֶּאֱמֶת, לֹא חָשׁוּב).
אֵין מָקוֹם לְרַכֶּבֶת תַּחְתִּית רְאוּיָה לִשְׁמָהּ
מָה רַכֶּבֶת תַּחְתִית – הֶעֱבַרְתִּי אֶצְבַּע בַּאֲדָמָה
וְתֵכֶף גִּלִּיתִי שֶׁלֶד
שֶׁנָּפַל לְמִישֶׁהוּ מֵהָאָרוֹן.
זֶה קוֹרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּאֶלֶף הָאַחֲרוֹן:
מֵתֶיהָּ
מְצִיפִים אוֹתָהּ עַל גְּדוֹתֶיהָּ.
וְזֶה, כַּנִּרְאֶה, מְדַבֵּק – מִגּוּפוֹת לְגוּפִים.
כָּאן, מֵעַל לְשִׁכְבַת הֶעָפָר, נַעֲשִׂים נִסִּים הֲפוּכִים:
עוֹמְדִים רְוָחִים
וּמִשְׁתַּחֲוִים צְפוּפִים.
לִפְעָמִים מִתְעַלְּפִים.
לִפְעָמִים גַּם – לֹא מִתְעַלְּפִים.
לִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַבְדִּיל, כְּבָר אָמַרְנוּ: מֵתֶיהָּ
מְצִיפִים אוֹתָהּ עַל גְּדוֹתֶיהָּ.
מִי יִגְאָלֵךְ, אֲנִי בָּא וְשׁוֹאֵל,
מִי לָעֲזָאזֵל
יִגְאָלֵךְ?
לֵךְ, אוֹמְרִים לִי, שָׁמַעְנוּ אוֹתְךָ, לֵךְ.
|
|
|