|
רֶגַע לִפְנֵי הַתַּבְעֵרָה,
לִפְנֵי שִׁנּוּי הַתַּפְאוּרָה,
לִפְנֵי רֵאשִׁית הַסְּעָרָה,
לִפְנֵי הָרַעַשׁ,
הָיָה מְעַט מַפְחִיד יוֹתֵר,
אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְוַתֵּר
וְכָךְ יָצָאתִי לְבַקֵּר
בְּהַר-הַגַּעַשׁ.
רָאִיתִי גָל שֶׁל אֲבָנִים:
עָשׂוּ מִמֶּנּוּ בִּנְיָנִים
שֶׁעֲלֵיהֶם הָעֲנָנִים
בָּאוּ לָשֶׁבֶת,
וּבְתוֹכָם יֵשׁ אֲנָשִׁים,
אֲבָל לָצֵאת הֵם חוֹשְׁשִׁים,
כִּי נֶחְסְמוּ כָּל הַכְּבִישִׁים -
בּוֹנִים רַכֶּבֶת.
פִּתְאֹם בִּי קָמָה אַבְחָנָה
לִכְשֶׁהֵבַנְתִּי נְכוֹנָה
אֶת שִׁגְעוֹנָהּ וְהֶגְיוֹנָהּ
הַפְּסִיכוֹדֶלִי:
שֶׁבֵּין מֻחְלָט וְיַחֲסִי,
בֵּין עִיּוּנִי לְמַעֲשִׂי,
בֵּין הָרוּסִי לַיְּבוּסִי -
אֵין שׁוּם הֶבְדֵּל לִי.
לֹא מִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה,
לֹא מְצַפֶּה לְסִיּוּמָהּ,
נִדְחָק מֵעֶצֶם קִיּוּמָהּ
אֶל הַשּׁוּלַיִם,
עַד סוֹף הַדָּם וְהָאֲוִיר,
עַד בֹּא הַשַּׁחַר הַבָּהִיר,
אֲנִי לוֹחֵשׁ אֶת שֵׁם הָעִיר
אֶל הַשָּׁמַיִם.
|
|
|