|
הָיִיתִי חֲפַרְפֶּרֶת מְחֻפֶּרֶת בְּבֵיתִי;
הַפַּחַד הַגָּדוֹל הָיָה – אוּלַי יִרְאוּ אוֹתִי.
אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי סֵרַב לָשֶׁבֶת בַּצְּלָלִים:
הוּא כְּבָר הֶחְלִיט שֶׁהוּא נוֹעַד לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי יָשַׁב, חָרַק שִׁנַּיִם וּבָכָה:
תָּפַסְתִּי פַּעַם כְּבָר אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תִכְנֵן בְּרִיחָה.
בַּסּוֹף חָשַׁב שֶׁהוּא יִגְמֹר נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים –
וְאָז, סוֹף-סוֹף, קִבַּלְתִּי אֶת הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי!
הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הִצִּיל אוֹתִי מֵהַכְּבָלִים:
בֵּיתִי, צוּרִי וּמִבְצָרִי הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי.
אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל כַּפְתּוֹרִים, פָּנַי מַאֲפִירִים –
אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי גוֹלֵשׁ, וְיֵשׁ לוֹ כְּבָר שְׁרִירִים!
הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הוּא סוֹף חַיַּי הָעֲצוּבִים.
הוּא יִשָּׁאֵר לִי גַּם כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּחְשֵׁבִים,
כְּשֶׁהַתָּכְנָה תַפְסִיק לִפְעֹל, הַקֹּבֶץ יְגֻבֶּה,
זֶה שֶׁשִּחֵק אוֹתִי יָקוּם, וְהַמָּסָךְ יִכְבֶּה...
...אֵיזֶה אִינְטֶרְנֵט יָפֶה
יֵשׁ לִי כָּאן!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי שׁוֹתֶה קָפֶה –
אֲנִי מוּגָן!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל סוּס, יוֹצֵא לְמַסָּעוֹת,
הַשֵּׁם שֶׁלִּי – גִּבּוֹר גָדוֹל בְּהַבָּעַת-דֵעוֹת,
הַשֵּׁם שֶׁלִּי רוֹקֵד בַּבָּר, מַתְחִיל עִם בַּחוּרוֹת –
וְאוֹתִי
אִי-אֶפְשָׁר
לִרְאוֹת!
|
|
|