|
מוֹבִיל לָאֹפֶק הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ.
הַיּוֹם זֶה נִדְמֶה: הוּא מוֹלִיךְ לָרָקִיעַ.
אַתָּה יוֹצֵא וּמְנָעֵר רַגְלַיִם,
נִכְנָס לַמְּכוֹנִית וְכִמְעָט מַתְנִיעַ.
זֶה שִׁיר פְּרֵדָה: עוֹד מֻקְדָּם לָלֶכֶת!
עוֹד לֹא אָזְלוּ כַּרְטִיסִים לַשָּׁמַיִם!
...תָּמִיד יִהְיֶה לִי מָה לוֹמַר עָלֶיךָ,
בְּלִי לַחֲזֹר פַּעֲמַיִם.
הַמְּדוּרָה שֶׁבַּמָּרוֹם בּוֹעֶרֶת
לֹא דוֹמָה לַכּוֹכָב שֶׁכָּל יוֹם בְּשָׁמֵינוּ.
דְּבַר-מָה לָבֶטַח יִשְׁתַּנֶּה הָעֶרֶב:
עוֹלָם שֶׁיֶּחְרַב – אוֹ אַתָּה שֶׁאֵינֶנּוּ.
עוֹד לֹא בָּכִיתי: אֵין עַל מָה עֲדַיִן.
אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה – לֹא יָבֹא בְּמַפְתִּיעַ.
אוֹמְרִים שָׁלוֹם וְלוֹחֲצִים יָדַיִם
בִּקְצֵה הָרְחוֹב הַמּוֹלִיךְ לָרָקִיעַ...
...זֶה שִׁיר פְּרֵדָה.
|
|
|