|
ילדתי, בשמיים הביטי,
איך האופק מוליד עננים,
איך הבית בו פעם חייתי
שוב חוזר להיות אבנים,
איך בארץ חמדת אבותינו,
שאהבתי, אוהב עד מותי,
מדי יום מלבינים את פנינו,
את מכשול לשלום, ילדתי. (2X)
הסתכלי איך רבים על הכתר
מלכים עירומים למכביר,
שקר צף על כל גל של האתר,
פירמידות צופות על העיר,
השכחנו את זכר מצרים,
שקידשנו אלפיים שנה?
עד מתי נתחנן על ברכיים
שגם לנו מותר מדינה? (2X)
איך דמו לבלון שיש חור בו
הימין והשמאל כאחד,
החוקים הם קרדום לחפור בו
את קברו של הלא-משוחד,
המציאות משונה מכל סרט,
השלום הוא עלה תאנה,
עד מתי לטובת המסגרת
נתעלם מזיוף התמונה? (2X)
עד מתי נחפש חברינו
בין עובדי אל הנפט הגולמי?
מקומו של בר-דעת איננו
בתוך סדר חדש עולמי.
איך נשלים עם שכנינו אי-פעם
כשהרצח מביא ירושה?
ילדתי, את האור, את הטעם,
לחיי בעידן הבושה. (2X)
ילדתי, בזכות טוהר כפייך
את אימת האליטה כולה,
בגבעות נטועים שורשייך,
עתידו של דורך – גאולה,
הזורעים בזדון דמעותייך
תבואתם יקצרו בלי רינה,
והיו למשסה כל שאסייך
והאבן לראש הפינה. (2X)
|
|
|