|
בעת הגזירות הנשנות וחוזרות
מי יכול להתרות מה עלול עוד לקרות,
כשחושך מוחלט בארץ הושלט
ומי שנמלט משנאת הזולת
בקושי מוצא לו מפלט ומקלט.
ויש אומרים: זו דרכנו, - וחוזרים על הסיסמה:
יוצאים מבית המקדש - חוזרים ליהדות.
וכל רודפי השלום מובילים למלחמה
ומבקשי החופש מביאים את העבדות.
אין לנו אומץ רוח.
אין כאן משכן בטוח.
את התקוה שאיבדנו
כמעט והספדנו.
בעת הגזירות כשלא חסרות
עבודות אסורות, מוזרות וזרות.
נצא לתפילה, נבקש מחילה
שתוסר הקללה מעם הסגולה
ואולי תתקרב הגאולה.
ויש אומרים: יום יבוא והיום הוא לא רחוק
נחיה כעם חופשי, איתן כקיר בטון.
ויש אומרים: העיקר הוא קיום שלטון החוק
ומשנים חוקים לפי צרכיו של השלטון
תן לנו אומץ רוח.
בנה כאן משכן בטוח.
את התקוה, תקותנו
החזר לבתינו.
בעת הגזירות כשבכל הגזרות
צרות מתגברות ותפילות לא עוזרות
נצא מערים, נסתתר בהרים,
ללא ויתורים את ידינו נרים
בכל משרתי האלים הזרים.
ויש אומרים: עוד לא אבדה יכולתנו לקוות
למצוא עוד נפש יהודי בלבבות המתיוונים
ויש אומרים: כדאי להתנחל בלבבות,
אך לבבות לפעמים קשים מאבנים.
יהיה לנו אומץ רוח.
נבנה כאן משכן בטוח.
את התקוה לילדינו
נשיב בידינו.
|
|
|